את כניסתי לתחום אני חב לאבי שבמהרה אחרי עלייתנו - התברג בעומק הנישה של אבטחת המידע ודאג שיהיה מחשב לכל נפש בבית. כך בגיל 6, אי שם בשנות ה-90, נפתח לי תאבון ללא תחתית.
עד גיל מצווה כבר הרגשתי ממש בנוח עם מספר תוכנות יחסית מורכבות, ברגיל פתחתי דוקומנטציה של ויז'ואל בייסיק (קנו לי את הספר - יום מכונן) ויצא לי גם לבנות עמודי אינטרנט עם DreamWeaver, תוכנה שהייתה אז ה-דבר לפיתוח ועיצוב של אתרי אינטרנט.
כמה שנים אחר כך השתכנעתי שיש בעיות גדולות ואמיתיות יותר ולמשך איזה עשור שחיתי בעיקר בתחומי הפילוסופיה, המדיטציה, האמנות וההסטוריה של האמונות על החיים וטבעם. מה שהנחה אותי היה הריח של משמעות, שלא נאמר פיתרון.
בגיל 23 בערך החלטתי לחזור לרדודים כי היה ברור מברור שעושים מה שמעדיפים, שעדיף שיהיה טוב, שטוב כשעושים מה שצריך בשביל שיהיה טוב ושדברים שאני עושה עם קוד עושים יותר טוב מדברים שאני עושה עם צבעי שמן. פתחתי עסק וטוב שכך.
טוב שכך כי מה שהיה חסר לי לפני כן הייתה תחושה עמוקה של טעם, טעם של הפירות של כל המאמץ היומיומי, טעם שבגללו אני ממשיך בדרכי העצמאית. בשבילי, אין שום דבר שמשתווה לחיוך של לקוח שמספר - כמה הוא שמח שנפגשתם, שחציתם יחד את האוקיינוס ושהגעתם, בטוחים ושלמים, אל החוף.